המצע המלא

עסקים קטנים ובינוניים


460,296 העסקים הקטנים והבינוניים הם המגזר הגדול ביותר במשק הישראלי, והמוזנח ביותר במשק הישראלי. הם בדיוק מעמד הביניים הישראלי שעד היום לאף אחד לא היה אכפת ממנו.

העסקים הקטנים מהווים 99% מהעסקים הרשומים בישראל, תורמים למשק כמעט מחצית מהתמ"ג ומעסיקים כ-69% מהמועסקים במגזר הפרטי. הם פרוסים על כל המדינה ומחזיקים את הפריפריה על גבם. הם הדרך הטובה ביותר להיאבק באבטלה, בעוני ובפערים חברתיים. הם המנוע האמיתי של המשק, לא החברות הגדולות.

למרות חשיבותם ותרומתם לכלכלה, סבלו העסקים הקטנים והבינוניים במשך שנים ממדיניות מפלה, המעודדת את העסקים הגדולים בלבד. זאת לצד רמת תחרותיות נמוכה במשק הישראלי וריכוזיות גבוהה. אחוז ניכר מהעסקים הקטנים נסגרים תוך פחות משנה מיום הקמתם, בשל מצוקת אשראי, עומס בירוקרטיה וקשיים אחרים.

ההבנה שכל מה שעסק קטן באמת צריך הוא מישהו שיאמין בו ויעזור לו לגדול, הביאה אותנו להציב את הסיוע לעסקים הקטנים במרכז העשייה של 'יש עתיד'. בשנה ושמונת החודשים האחרונים נקטנו בשורה של רפורמות, המהוות מהפכה של ממש בעולם העסקים הקטנים והבינוניים.

התמקדנו בעשיה שתסייע להם להתקיים, לגדול ולהתפתח, להעסיק עובדים נוספים ולפרנס משפחות נוספות. זאת מתוך הבנה שהאחריות לסיוע ולעידוד העסקים הקטנים מוטלת על המדינה, וכי שגשוגם והצלחתם תצעיד את המשק כולו קדימה ותסייע לצמיחתו.

הקלה בנטל המס על עסקים קטנים ובינוניים

אישור חוק מע"מ מזומן
עסקים קטנים ובינויים מבצעים במקרים רבים עבור לקוחותיהם עסקאות בתשלומים, על מוצרים או שירותים. עד כה נדרשו העסקים הקטנים והבינוניים לשלם את מלוא המע"מ על כל עסקה בחודש העוקב. לתמורה שלהם נאלצים בעלי העסקים להמתין עד שאחרון התשלומים ייכנס לחשבונם. דבר זה מכביד על הנזילות הכספית של העסק וגורם לתשלומים מיותרים על מסגרות אשראי לבנקים.
התיקון לחוק המע"מ משנה שלושה סעיפים בחוק מס ערך מוסף, תיקון שמהווה בשורה גדולה עבור 66,600 עסקים קטנים, שישלמו את תשלומי המע"מ על בסיס מזומן, מתוך ההכנסות ולא מתוך החסכונות.
החל מכניסת החוק לתוקפו, ב-1 בינואר 2015, בעלי עסקים קטנים ובינוניים משלמים את המע"מ בעסקאות המתבצעות בתשלומים רק על הכסף שהם כבר הרוויחו. מהלך זה חוסך מהם את הצורך במימון מסגרות אשראי בנקאיות יקרות, או לבצע לוליינות בתזרים המזומנים של העסק.
מהקלה זו נהנו עד היום כ-21 אלף עוסקים מהמגזר היצרני, להם מחזור של עד 2 מיליון שקלים בשנה. תוקפה של ההטבה הזו אמור היה לפקוע בסוף שנת 2014. לא רק שהארכנו את תוקף ההטבה הזו, אלא השקענו 270 מיליון שקלים נוספים והרחבנו אותה גם ל-43,000 בעלי עסקים נוספים: סיטונאים, חקלאים ועוסקים בתחומים נוספים, כך שכל עסק קטן במשק, בהיקף המחזור הכספי הזה, יוכל ליהנות מההטבה. לעוד 2,600 עסקים קטנים מהתחום היצרני, הרחבנו את היקף המחזור המקנה זכות לתשלום מע"מ על בסיס מזומן לכ-3.5 מיליון שקלים בשנה, מהלך שעלותו 50 מיליון שקלים.
 

ביטול חישוב המס המאוחד לזוגות נשואים העובדים באותו עסק
עסקים קטנים ובינוניים הם לרוב עסקים משפחתיים, בהם עובדים יחד שני בני הזוג, כתף אל כתף. במשך 65 שנים בוצע חישוב המס לבעלי אותם עסקים משפחתיים במאוחד, באופן שמנע מהאישה חישוב מס עצמאי מבן-זוגה, על פי מדרגות המס של שכרה. מדיניות זו היוותה מכשול בדרכם של עסקים משפחתיים מלגדול ולהתפתח.
ביטול חישוב המס המאוחד, אשר נכנס לתוקפו ב-1 בינואר 2014, מאפשר לכל אחד מבני זוג האלה ליהנות מחישוב מס בנפרד, בהתאם לשכרו. במהלך זה הצלחנו לעצור עיוות משקי ותיק בן 65 שנים, שמנע צמיחת עסקים משפחתיים, קטנים ובינוניים ברובם, שהם השדרה המרכזית של העולם העסקי בישראל.
החלטה זו היא חלק ממדיניות המציבה את האדם העובד במרכז העשייה ומעודדת ההשתתפות במעגל העבודה, שתוביל להגדלת הפריון במשק.
 

צמצום העלייה הצפויה במס המעסיקים
'יש עתיד' מאמינה כי תפקידה של הממשלה לסייע ככל הניתן למגזר הפרטי, שהוא המעסיק הגדול במשק, ולדאוג לסביבה עסקית תומכת ויציבה.
על מנת לעודד העסקה במשק ולהביא להגדלת היצע מקומות העבודה הבאנו לצמצום העלייה שהייתה צפויה בנטל המס על המעסיקים.

קידום צמיחת עסקים קטנים ובינוניים

הכפלת קרן ההלוואות בערבות המדינה לעסקים קטנים
העסקים הקטנים והבינוניים זוכים רק לכ- 10% מהאשראי הבנקאי העסקי. זה רע לעסקים וזה רע למדינה. כשעסק קטן מקבל אשראי של מאה אלף שקל, והעסק גדל ושוכר שני עובדים, אז במקום שני אנשים שמקבלים דמי אבטלה, יש לנו שני אנשים שמשלמים מיסים והרווח הוא מיידי. כשהמדינה נותנת לעסק קטן ערבות קל לו יותר לקבל אשראי מוזל מהבנקים.
קרן ההלוואות המיוחדת שהעמידה המדינה, כדי להקל על עסקים קטנים ובינוניים לקבל אשראי מהבנקים, כבר הפכה לסיפור הצלחה. ערבות מדינה בגובה של כחצי מיליארד שקלים מונפה לאשראי בהיקף של 4.4 מיליארד שקלים עבור עסקים קטנים ובינוניים.
על מנת להמשיך את המגמה הזו ולהעמיק את התמיכה בעסקים הקטנים והבינוניים החליט שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, להכפיל את הקרן בחצי מיליארד שקלים נוספים. הכפלה זו מונפה לאשראי בנקאי בהיקף של 8.8 מיליארד שקלים שהביאו לצמיחתם וגדילתם של עסקים קטנים. לאור הצלחה זו התחלנו לבחון הקמת קרן אשראי נוספת.
 

עידוד השקעה בחברות צעירות
חברות צעירות רבות המצויות בשלב הראשוני של מחקר ופיתוח (seed) זקוקות למימון בכדי להתפתח. במטרה לשמר את היתרון היחסי של מדינת ישראל בתחום התעשיות עתירות הידע, הובלנו למתן תמריצי מס שיסייעו לחברות צעירות לפתח רעיונות חדשניים עד לביסוסן כחברות גדולות במשק, על מנת שהמשק הישראלי יוכל להמשיך ולקיים פעילות יזמית וחדשנית.
תקציב המדינה והתכנית הכלכלית לשנת 2015 שגיבש שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, כלל תיקון לחוק האנג'לים, במסגרתו, משקיעים שישקיעו בחברות חדשניות, אשר אושרו על ידי לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה כ"חברות מטרה", יקבלו הטבת מס משמעותית, ויהיו זכאים להפחית מהכנסותיהם החייבות במס את הסכומים שהושקעו בחברות הזנק צעירות.
זהו צעד משמעותי אשר צפוי היה להגדיל את היקף ההון הזמין להשקעה בחברות הזנק, לעודד את התפתחותן של חברות היי-טק צעירות ולהוות דחיפה משמעותית לצמיחה במשק.
במסגרת התיקון יתווסף מסלול חדש לקבלת ההטבות לצד הארכת תוקפו של המסלול הקיים כיום בחוק. המסלול החדש יגביר את האטרקטיביות של ההשקעות בחברות הזנק צעירות בקרב משקיעים, על ידי יצירת וודאות למשקיע, כך שיידע על זכאותו להטבות בעת ביצוע ההשקעה. התיקון צפוי גם להפחית בצורה ניכרת את הסרבול הביורוקרטי שחל על חברה המבקשת כיום לקבל השקעות מוטבות.

קרנות הון צמיחה לתעשייה
במגזר העסקי קיים בשנים האחרונות מחסור במשקיעים שישקיעו בצמיחת חברות קטנות ובינוניות, בסכומים של 10-50 מיליון שקלים. המשקיעים הקיימים במשק פונים לרוב לאפיקים אחרים, כך למשל, קרנות הון סיכון המשקיעות בחברות הזנק וקרנות השקעה המשקיעות בחברות גדולות סכומים גבוהים יותר.
תקציב המדינה והתכנית הכלכלית לשנת 2015 שגיבש שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, כללו הקמת שתי קרנות השקעה לעסקים בינוניים. באמצעות קרנות אלה, המדינה תשתתף בסיכון שבהגדלת אשראי לעסקים הקטנים והבינוניים, ובלבד שמטרת האשראי תהיה השקעה בעסק. הממשלה גם תהיה אחד המשקיעים בקרנות, שיפעלו לתקופה של 10 שנים. בכל קרן יהיו שותפים משקיעים מוסדיים ופרטיים, מנהלי הקרן והממשלה.
קרנות הון צמיחה להשקעות בעסקים קטנים ובינוניים יפעלו בתקציב כולל של 400 מיליון שקלים, מהם 100 מיליון שקלים במימון ממשלתי והיתרה בהשקעות הון של משקיעים נוספים. משרד האוצר ישתתף בסיכון כדי שהחברות האלה יצליחו לפרוץ לשווקים חדשים, לפעול גם בתחומים משיקים או לעשות מיזוגים ורכישות. השקעה מסוג זה תסייע להפוך חברות בינוניות לגדולות, לתרום לצמיחה במשק ולייצר מקומות עבודה נוספים.

מתן אשראי מדינה ישיר
עסקים קטנים ובינוניים יוכלו לקבל מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה ערבות מדינה ישירה, לעסקים עצמם (ולא לבנק), בסכום שלא יפחת מ-50% מסכום ההלוואה ועד 100,000 ש"ח.
הסוכנות תבחן את סיכויי ההצלחה של העסק ותעניק לבעליו ערבות מדינה בסכום שלא יפחת מ-50% מסכום ההלוואה הנדרש, עד 100,000 שקלים, בהתאם למטרת ההשקעה ומאפייניה המקצועיים.
ערבות המדינה תהיה בטוחה מלאה לכל בנק שיעמיד אשראי ללווה. בעל העסק יוכל לנהל משא ומתן מול הבנקים השונים מעמדת כוח, על היקף האשראי שיקבל ועל מחירו. המהלך יביא להגברת התחרות בין הבנקים ולשיפור תנאי ההלוואה שיוצעו לעסקים הקטנים והבינוניים.
במקרה של אי תשלום החוב, הבנק יוכל לממש את ערבות המדינה, והמדינה היא שתגבה את החוב מהלווה. בטוחה זו תגדיל את נכונות הבנק להעניק הלוואות, שיסייעו לעסקים הקטנים והבינוניים להתפתח ולצמוח. גביה על ידי גוף ממשלתי תאזן בין שיקולי הרתעה לבין תמריצים ללקיחת סיכון.
 

הגדלת הערבויות ליצואנים
המשק הישראלי הוא משק מוטה ייצוא, והגדלת עוגת התקציב של המשק תלויה, בין השאר, בסיוע שהמדינה מעמידה לרשות היצואנים, ביניהם גם עסקים קטנים ובינוניים. ביטוח אשראי בעסקאות ייצוא (מפני אי תשלום של הקונה במדינת היעד) מהווה תנאי הכרחי לביצוע עסקה. ככל שגדל חלקו של הייצוא לשווקים מתפתחים מסך הייצוא הישראלי, התחדד הצורך בביטוח.
שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, הביא להסכם  הגדלת הערבויות ליצואנים, אשר נועד לסייע ליצואנים להרחיב את פעילותם, להתמודד עם התחרות הבין לאומית ועם שער הדולר הנמוך, ולהמשיך להוביל את התעשייה הישראלית קדימה.
בין היוזמות לסיוע ליצואנים, אושרה תוספת למסגרת הערבות של כ-550 מיליון דולרים לחברת 'אשרא' הממשלתית וכ-300 מיליון דולרים נוספים למבטחים פרטיים. במסגרת ההסכם, חתם משרד האוצר על כתבי ערבות מדינה כלפי חברת 'אשרא 'וחברת בסס"ח (ביטוח סיכוני סחר חוץ) בעסקאות ייצוא לטווח בינוני-ארוך. החתימה על כתבי הערבות תאפשר למבטחים הפרטיים להרחיב את ביצוע עסקאות ביטוח היצוא לטווח בינוני-ארוך. במסגרת הערבות החדשה, מתחלקות המדינה ובסס"ח בסיכון הגלום בביטוח עסקאות ייצוא, כך שהמבטחים הפרטיים יישאו בכ-רבע בלבד מהיקפי הביטוח.
הגידול המשמעותי בהיקף ערבויות המדינה לסחר חוץ, לצד העברת חלק מהסיכון למבטחים הפרטיים, יאפשר לבטח מספר גדול יותר של עסקאות ויקל על היצואנים בהתמודדות בתחרות העולמית ובאתגרים שמציב שער החליפין החזק של השקל. הגדלת הערבות צפויה להעלות את סך מסגרת החשיפה ליצואנים בכ-40%.
פתיחתו של מסלול הביטוח המשותף והרחבת כתב הערבות, מהווים חלק מתכנית רב שנתית להרחבת השימוש בכלי ערבויות המדינה לביטוח סיכוני סחר חוץ. התכנית הרב שנתית מבוצעת בהתאם להמלצות וועדה במשרד האוצר לבחינת נושא ערבויות המדינה לביטוח סיכוני סחר חוץ.


הגברת הנגישות למכרזים ממשלתיים

טיפול במוסר התשלומים של המדינה לספקיה
ממדגם שנערך בין ינואר 2012 ליוני 2013 עלה כי 67% מהתשלומים שביצעה המדינה לספקים שלה נעשו באיחור. חלק לא מבוטל מהספקים האלה הם עסקים קטנים, שהעיכוב בתשלום גרם לפגיעה בתזרים המזומנים שלהם. התופעה הזו לא רק שגורמת נזק כלכלי, היא גם אינה הגונה ואינה הוגנת. אין שום הצדקה לכך שספקים קטנים, שגם ככה נאבקים מדי יום לשרוד במציאות כלכלית לא פשוטה, יעניקו למדינה, שהיא הקניין המרכזי במשק, הלוואה בלי ריבית מכספם הפרטי.
שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, פעל לייצר מנגנון תשלומים אחיד, שישים סוף למוסר התשלומים הירוד של הממשלה. ועדה בראשות החשבת הכללית במשרד האוצר קבעה ארבע מסקנות, אשר אומצו במלואן והיישום שלהן החל בכל המגזר הממשלתי, להוציא את מערכת הביטחון.
שלוש המסקנות הראשונות יגיעו ליישום מלא תוך שנה, כלומר עד הרבעון הראשון של 2015, הרביעית תגיע ליישום עד ה-31 לדצמבר 2015. 

1. בהזמנות מספקים קטנים עד ל- 50 אלף שקלים, המהוות 85% מסך כל ההזמנות השנתיות, יוגבל מועד התשלום ל- 24 ימים מיום הגשת החשבונית. תוכנן להגיע ליישום מלא עד תום הרבעון הראשון של 2015.
2. בהזמנות מעל 50 אלף שקלים יוגבל מועד התשלום ל- 30 ימים ממועד הגשת החשבונית. תוכנן להגיע ליישום מלא עד תום הרבעון הראשון של 2015.
3. יוקם ממשק ממוחשב, שיאפשר להגיש את החשבונית מרחוק באמצעות המחשב מהבית או מהעסק. הממשק יקצר משמעותית את הליך קליטתה של החשבונית במערכת, יחתוך את הבירוקרטיה הממשלתית ויקדים את תחילת מניין הימים לביצוע התשלום. תוכנן להגיע ליישום מלא עד תום הרבעון הראשון של 2015.
4. גובשו נהלים מוגדרים לטיפול בפיגורי תשלומים לספקים על ידי המדינה. על מנת לפקח על קיום מוסר התשלומים החדש ניסחה הועדה, לראשונה, נהלים מוגדרים לטיפול בפיגורי תשלומים. בנוסף לכך שנקבעו לראשונה נהלי תשלום ברורים, הוחלט שעד סוף השנה הבאה לכל המאוחר יוחל על המדינה מנגנון אוטומטי של ריבית פיגורים על כל איחור בתשלום. תוכנן להגיע ליישום עד ה-31 לדצמבר 2015. 

 

הרחבת השתתפותם של עסקים קטנים ובינוניים במכרזי ממשלה והגברת הנגישות למידע והשקיפות במכרזים
המכרזים המפורסמים על ידי גופים ממשלתיים היו עד לא מזמן מכוונים לעסקים גדולים. בין אם בהבטחת יציבות העסק המתמודד במכרז כתלות בהיקף מחזור העסקים שלו או בהצבת תנאים אחרים שעסקים קטנים ובינוניים מתקשים לעמוד בהם.
על מנת לאפשר לעסקים קטנים ובינוניים דריסת רגל במכרזי הממשלה ולפתוח את היכולת לעשות עסקים עם המדינה לתחרות הוגנת, ביצענו מספר צעדים אשר צמצמו את החסמים שעמדו בפני עסקים קטנים ובינוניים להשתתפות ברכש הממשלתי.
הבטחנו שהמכרזים לא יכללו תנאים מיותרים, או מוטים, לטובת חברות גדולות. אפשרנו לפצל עבודות במכרז לאשכולות של "מיכרזונים" קטנים יותר, שמתאימים לעסקים קטנים. הגברנו את הנגישות למידע ואת השקיפות במכרזים והסמכנו את החשבת הכללית להתערב בזמן אמת במכרזים ממשלתיים ככל שנמצאה בהם אפליה כלפי עסקים קטנים ובינוניים.
 

העדפה מתקנת לעסקים קטנים ובינוניים בפריפריה במכרזים ממשלתיים
הצעת חוק של ח"כ רינה פרנקל המחייבת כל גוף שחלה עליו חובת המכרזים להקנות 15% מהמכרזים אשר הוא מוציא בשנה לעסקים קטנים ובינוניים מהפריפריה.
אימוץ הצעת החוק יהווה דחיפה משמעותית לעסקים קטנים ובינוניים מהפריפריה. עידוד עסקים אלה יקדם צמיחה באזורים אלה, יצירת מקומות תעסוקה חדשים בפריפריה וירידה בכמות המובטלים.
חיזוק כלכלי של הפריפריה יסייע בעצירת ההגירה השלילית למרכז, מגמה הנובעת בעיקר ממרחב עסקי ותעסוקתי מוגבל.
 

צמצום הבירוקרטיה

קיצור זמני והליכי רישום ופתיחת עסק בישראל
הקמת עסק במדינת ישראל צריכה להיות הגשמה של חלום, לא עונש. אדם שמקים עסק, לא צריך להגיע לקו ההתחלה כשהוא מותש לגמרי מההתמודדות עם הבירוקרטיה ועם הצד המשפטי הכרוך בהוצאת עסק אל הדרך. אדם שמקים עסק, צריך לצאת לדרך כשהוא מלא בתקווה, מפני שתקווה היא נכס מסחרי מוכח ואין דבר משמעותי יותר להצלחה של עסק מאשר האנרגיה והחזון של בעליו.
לכן, הבאנו לקיצור לוחות הזמנים של תהליכי רישום ופתיחת עסק בישראל, כך שיארכו עד עשרה ימי עבודה. אפשרנו למייצג של כל אדם, מכל מקום בארץ, להגיש את המסמכים הדרושים לפתיחת עסק כשהם סרוקים, ומוזנים לתוך מערכת מקוונת, במקום הדרישה הארכאית להגיע פיזית ולהגיש טפסים. ייצרנו תקשורת ישירה בין הרשויות כך שברגע שנפתח תיק העסק במשרדי מס ערך מוסף, הוא ייפתח אוטומטית גם במס הכנסה.
השינוי, אשר יישומו המלא יסתיים במחצית 2015, יהפוך את הליך פתיח עסק בישראל לקצר יותר מהממוצע במדינות ה –OECD.
 

הקלות בדיווח המקוון
הסבך הביורוקרטי הוא אחד האויבים המרים של העסקים הקטנים והבינוניים. כחלק מההקלות שיזמנו עבור עסקים קטנים ובינוניים הבאנו לצמצום הסבך הבירוקרטי מול הרשויות.
יצרנו הקלות בנושא היקף הדיווח של העסקים הקטנים, הרחבנו את הממשק האינטרנטי, הפכנו את המידע לנגיש והקלנו על ביצוע תשלומי מס.
צעדים אלה יאפשרו לעסקים קטנים ובינוניים, שלעתים לא מיוצגים ע"י רואי חשבון ועורכי דין בשל העלויות הגבוהות של שירותיהם, להתנהל מול הרשויות באופן עצמאי ופשוט.
 

הקלות על יבוא רגיל של מזון
על מנת לסייע ליבואנים הקטנים להיות שחקנים רלבנטיים אל מול היבואנים הגדולים ולהגביר את יכולת התחרות שלהם, קידמנו יוזמה שנועדה להקל על ייבוא מוצרי מזון, להפחית את הבירוקרטיה הכרוכה בכך ולתת כלים אפקטיביים להגברת התחרותיות בשוק מוצרי המזון.
בעקבות השינוי, ישראל תתאים את שיטת הייבוא לנעשה במדינות המפותחות ותעבור לשיטה של פיקוח בשווקים (POST MARKET) וניהול סיכונים.
מהלך זה יאפשר פתיחה משמעותית של השוק במגוון תחומי ייבוא ויאפשר ליבואנים הקטנים והבינוניים להתקיים בסביבה עסקית שיש בה תחרות הוגנת.


ליווי ותמיכה לעידוד יזמות
נפעל להקמתו של מערך ליווי ותמיכה, במסגרת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, אשר יספק מענה למכלול הצעדים הנדרשים בהקמת עסק קטן ובתקופת הראשונה לקיומו.
השירות, אשר יינתן תמורת סכום סמלי, יסייע בהכנת תכנית עסקית, ידריך כיצד לבצע התקשרויות חוזיות עם ספקים ולקוחות, ילווה הגשת מועמדות והשתתפות במכרזים ממשלתיים, ינחה באשר להתנהלות מול רשות המסים והביטוח הלאומי ועוד.
בנוסף תסייע הסוכנות במיצוי ההטבות והזכויות לבעלי עסקים קטנים ובינוניים, כגון אשראי מסובסד, הטבות מס לעסקים הפועלים בפריפריה למעסיקי עובדים עם מוגבלות.
 

צמצום אפליית בעלי עסקים קטנים ובינוניים בזכויות סוציאליות

חוק העובד העצמאי
הצעת חוק שהוביל יו"ר סיעת 'יש עתיד' בכנסת ה-19 ח"כ עפר שלח, אשר מעגנת את מכלול זכויות העובדים העצמאיים ומחזקת את מעמדם וכושר התחרות שלהם ושל עסקים קטנים ובינוניים.
משפט העבודה בישראל, המסדיר את היחסים בין העובד למעסיקו, וקובע זכויות וחובות החלות על הצדדים ומגן על העובדים, אינו חל על עובדים עצמאיים במלואו, בשונה מעובדים שכירים.
הצעת החוק תביא לשיפור מצבם של העובדים העצמאיים אל מול המזמינים, במגוון תחומים, בהם: הזכות לשוויון ואי הפליה על עצמאיים המספקים שירות או המועמדים לספק שירות למזמין; הגנה על עובדים עצמאיים המועסקים במקומות עבודה כעובדים חליפיים לעובדים שכירים; קביעת מועדי תשלום מקסימליים לתמורה לעבודה; עיגון הזכות להתארגן בארגון עובדים עצמאיים ולפעול כאיגוד מקצועי; הגדלת מנת חלקם של עובדים עצמאיים, ובכלל זה אף עסקים קטנים ובינוניים, במכרזי ממשלה.
 

קביעת דמי אבטלה וימי מחלה לעצמאיים
עובדים עצמאיים, בעלי עסקים קטנים ובינוניים, אינם זכאים כיום לקבלת דמי אבטלה. זאת למרות שהם משלמים את דמי הביטוח הלאומי והם זכאים לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי כל גמלה שהיא, למעט דמי אבטלה וזכויות בגין פשיטת רגל. במצב אבסורדי זה, עצמאיים מפרישים לביטוח לאומי יותר משכירים ומקבלים בתמורה הרבה פחות.
מצב החוק הקיים מהווה אפליה יסודית בזכויות הסוציאליות שמעניקה המדינה לעצמאיים לעומת אלה שמוענקים לעובדים השכירים. נוכח המשבר המתמשך של מגזר העסקים הקטנים והבינוניים, שרובם נאלצים להיסגר כעבור שנה-שנתיים, ללא כל פיצוי לבעלים ומתוך הכוונה לעודד פתיחת וקיום עסקים קטנים ובינוניים נדרש תיקון חקיקה.
'יש עתיד' תוביל לתיקון המצב, כך שגם עובד עצמאי, אשר עונה על דרישות הביטוח הלאומי ביניהן ותק בעבודה, יהיה זכאי, בעת שאיננו מצליח להשתכר בעצמו, לקבלת דמי אבטלה, בהתאם לכללים הנהוגים באשר לשכירים.
 

פיצוי לסגירת עסק
חלק ניכר מהעסקים הקטנים והבינוניים אינו מצליח לשרוד את שנות העסקים הראשונות ורבים מהם נסגרים. בכדי למנוע את קריסתו הכלכלית של בעל עסק קטן או בינוני שנאלץ לסגור אותו, נעודד הפקדה של בעלי עסקים כאלה לקופת גמל, לטובת חיסכון לפיצוי במקרה של סגירת עסק.
במטרה לעודד את ההפקדה לקרן זו נפעל להכרה לצרכי מס בהפקדה. משיכת הקופה תהיה חייבת במס כהכנסה מיגיעה אישית. מי שלא יממש חסכון זה יוכל לנצלו בפרישה כאילו חסך לפנסיה.
 

הגדלת הפיצוי לעצמאיים בדמי מילואים
עוסקים עצמאיים המשרתים בשירות מילואים פעיל מקבלים כיום החזר על פי גובה השכר אותו הם ״איבדו״ בזמן המילואים. גובה ההחזר לעצמאיים אינו כולל את הפגיעה בעסק שלהם בזמן שירותם.
הצעת חוק שקידם יו"ר סיעת 'יש עתיד' ח"כ עפר שלח מבקשת להגדיל את התגמול של עצמאיים בשירות מילואים פעיל בעוד 25%, בהתבסס על מסקנות ועדת קדמי.
 

השוואת דמי לידה לנשים עצמאיות
החוק הקיים יוצר אפליה של נשים עצמאיות באשר לגובה דמי הלידה שהן מקבלות. חישוב גובה דמי הלידה של נשים עצמאיות נקבע על בסיס שנתי ולא חודשי (כפי שנקבע לנשים המועסקות כשכירות) ומתייחס גם להכנסות האישה לאחר הלידה. מנגנון חישוב זה פוגע בנשים עצמאיות רבות, שמן הסתם היקף העבודה שלהן ושכרן מצטמצמים לרוב לאחר הלידה, ומפלה אותן לעומת הנשים השכירות.
במסגרת פעילותה של 'יש עתיד' לקידום העסקים הקטנים והבינוניים ולעידוד נשים לקחת חלק בעולם היזמות, קידמנו תיקון לחוק שיבטל את האפליה של נשים עצמאיות בחישוב דמי הלידה ביחס לנשים שכירות.
הצעת החוק של יו"ר הועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, ח"כ ד"ר עליזה לביא, בשיתוף עם ויצ"ו ישראל, קובעת כי גובה דמי לידה המוענקים לנשים עצמאיות יחושבו על פי 12 החודשים שקדמו ללידה, ולא יכללו את אלו שלאחר הלידה. 
יוזמה זו שואפת להבטיח כי אם אכן הייתה ירידה בשכר העובדות העצמאית, היא תוכל לבחור ששכרה שנלקח בחשבון יחושב לפי הכנסות השנה הקודמת ללידה.
 

סיוע לעסקים בדרום במהלך ובתום מבצע 'צוק איתן'

מבצע 'צוק איתן' מנה 50 ימי לחימה. הדאגה היומיומית שמלווה כל בעל עסק שצריך לשלם משכורות, להרחיב את מעגל הלקוחות ולשלם חשבונות, הפכה בין לילה לדאגה גדולה הרבה יותר, בעיקר לבעלי העסקים בדרום, שנפגעו בצורה נרחבת.
כבר בתחילת המבצע גיבשנו עבור העסקים בדרום "כיפת ברזל" כלכלית, כדי שלצמצם את הפגיעה בעסקיהם ולהקל עליהם להמשיך ולהתקיים. ראשית פעלנו להעברת מתווה הפיצויים עוד בזמן המבצע ולא לאחריו, כפי שהיה נהוג במבצעים קודמים. כדי להקל על ההליך הבירוקרטי, ולזרז את הליכי קבלת הפיצויים, אפשרנו להגיש תביעות לפיצויים בסניפי מס הכנסה בדרום.
כדי לספק לעסקים בדרום חמצן כלכלי, הקדמנו את התשלומים לספקי המדינה בעורף ובמקביל דחינו את מועדי תשלומי המיסים.
בנוסף, פתחנו במהלך המבצע מסלול ייעודי ומועדף לעסקים מהדרום בקרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה, על סך 100 מיליון שקלים, כדי שיכולו להמשיך ולפעול למרות המצב הביטחוני. קיצרנו את משך בדיקת ההלוואה לעד 9 ימי עבודה, ביטלנו את עלות הבדיקה, בגובה 250 שקלים, אותה נדרשו עד היום העסקים לשלם, וקיימנו ימים מרוכזים ביישובי הדרום, במסגרתם הנחו נציגי הגופים המתאמים מטעם המדינה את העסקים לגבי תנאי הקרן.
במקביל, הקמנו קרן סיוע ייעודית כדי לעזור לאנשי המילואים העצמאיים, שעזבו את העסק שלהם והתגייסו לשמור על הבית, לחזור במהירות לשגרה.