אל תחמיצו את ההזדמנות הזו.

24 יוני 2013 14:49 | יאיר לפיד

במציאות הוא גבוה יותר, שקט יותר, וחכם לא פחות. "אני עוקב אחריך בענייני התקציב," הוא אמר (ואחר כך הפגין באמת שליטה מעוררת פליאה בפרטים), "ואני חושב שאתה עושה את כל הדברים הנכונים, אבל יש דבר אחד שחשוב שתזכור..."

שמתי את הקפה בצד, והצטערתי – כמו שקורה לי לעתים קרובות בשנה האחרונה - שאיני יכול להוציא את הפנקס והעט מהקריירה הקודמת שלי ולהתחיל לכתוב.

"זה ג'וב," אמר קלינטון.

כשראה את מבטי המבולבל הוא חייך.

"כשאדם מגיע לתפקיד בכיר," הסביר, "הוא מוקף אנשים שמדברים על 'התמונה הגדולה' ועל 'החזון', ועל 'הדרך'. כל אלה דברים חשובים מאוד, אבל אתה צריך קודם כל להתייחס לזה כאל ג'וב. קום בבוקר, לך לעבודה, ותעבוד. אם תעשה בכל יום שלושה או חמישה דברים קטנים, בסוף זה יצטבר מעצמו לתמונה הגדולה. אסור לשכוח לרגע שזה ג'וב."

אני לא שוכח.

באתי לפוליטיקה בשביל מעמד הביניים הישראלי, התפקיד שלי הוא לסייע למעמד הביניים הישראלי, אני עובד אצל מעמד הביניים הישראלי. זה הג'וב שלי.

אני מאמין בכל ליבי שזוהי גם הדרך הטובה לעזור לחלשים. אסור לנו להפקיר לרגע – או לשכוח לרגע – את חסרי הישע, את השקופים, את אלה שאינם מסוגלים לעזור לעצמם. אולם הדרך לעשות זאת היא להבטיח את קיומו של מעמד ביניים חזק, שמקום עבודתו מובטח, ושאינו חושש מהתפרקות רשת הבטחון שנותנת לו המדינה.  

זה מה שאנחנו עושים עכשיו.

והיה, כמובן, היום של שלוש ההחלטות. 

ביום ראשון העברנו שלוש החלטות. שתיים מהן גדולות, נועזות, שתפסו כותרות ראשיות, והשלישית צנועה, שלא עוררה תשומת לב, ודווקא בה אני גאה במיוחד.

ההחלטה הראשונה היתה כמובן על הגז. השרים הצביעו בעד הצעת ההחלטה שהבאנו בפניהם, אבל כמו שאמרתי בממשלה, בעצם היינו צריכים לקיים דיון אחר: איך צריך המשק להיערך לסכום של למעלה מ-200 מיליארד שקלים שעומד להכנס לקופת המדינה, ואיך נעביר את כל המשק הישראלי במהירות האפשרית לשימוש בגז טבעי יעיל, זול ובלתי מזהם.

ידעתי, כמובן, שיש אנשים המפגינים בחוץ בטענה שאסור לייצא גז (אני לא רוצה לפגום בהתלהבות הדמוקרטית שלהם, אבל הם צריכים לדעת שעוד לא נולד המגפון שישמעו אותו בתוך ישיבת הממשלה), אבל זוהי טענה שאין מאחוריה בסיס עובדתי. אחרי שהשארנו לעצמנו מספיק גז לכל צרכי השוק המקומי אפילו לפי ההערכות הכי נדיבות, מדוע הם מעדיפים שנקבור מיליארדי קוב גז מתחת למים לעוד שלושים שנה, במקום למכור אותם ולהשתמש בכסף הזה כבר היום לחינוך, לבריאות, ובעיקר כדי להוריד את יוקר המחיה לכל אזרח ישראלי?

למוחים פתרונים, אבל אני בכל מקרה שמח וגאה בהחלטה, וגם בדרך שבה הובלנו אותה.

הנה הלינק לראיון בערוץ 2 בו הסברתי את הנושא (וגם כמה עניינים אחרים).

 ההחלטה השניה היא מינויו של נגיד בנק ישראל החדש.

לפני למעלה משנה ישבתי במטוס שחזר מארה"ב לישראל וכתבתי את הטיוטה החמישית או השישית של המצע הכלכלי של "יש עתיד". בשלב מסויים בירך אותי קול עליז לשלום. הרמתי ראש, ומצאתי מעלי את יעקב פרנקל, הנגיד לשעבר והשכן שלי בהווה. "רוצה לראות על מה אני עובד?" שאלתי. פרנקל הנהן, לקח ממני את הלפטופ, והלך למקום שלו. שלושה ימים אחר כך קיבלתי ממנו קובץ עם שורה ארוכה של הערות והצעות, כל אחת חכמה יותר מקודמתה.

מאז אנחנו בקשר. אחרי שמוניתי לשר האוצר הוא בא לבקר אותי בביתי וגם הפעם היו לו לא מעט עצות חכמות. העצה הטובה ביותר שלו, אגב, היתה מאוד לא כלכלית. "אתה לא ישן מספיק," הודיע לי, "זה טיפשי, וזה לא עוזר לך ולא לתפקיד. מדינת ישראל דורשת ממך לישון כמו בן אדם."

לא שזה קרה, אבל זו עדיין עצה מצויינת. עכשיו, אחרי שראש הממשלה ואני שכנענו אותו (וזה לא היה קל) לקבל על עצמו להיות הנגיד, נראה אם יקיים בעצמו את העצה שלו.

וההחלטה השלישית היא זו שאיש לא שמע עליה.

ההחלטה השלישית היתה הצעת חוק משעממת, כמעט חרישית, שאותה הגשתי לממשלה תחת הכותרת הלא מושכת: "טיוטת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירותים בענפי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים." מאחורי המשפט המסורבל הזה עומדת ההחלטה לדאוג לעשרות אלפי עובדי קבלן, העובדים העניים והמוחלשים ביותר במשק הישראלי, ברובם מאבטחים ועובדות ניקיון, שאיש לא טרח לשמור על זכויותיהם הסוציאליות או לדאוג לשיפור תנאיהם. ההצעה הזו, אגב, לא המציאה דבר ולא חידשה דבר. מדובר בהרחבת היישום של החלטה קודמת, שאותה איש לא טרח לבצע.

עד שביום ראשון האחרון ממשלת ישראל הודיעה להם שהם לא שקופים, שאכפת לנו מהם, שיש להם זכויות ואיש אינו רשאי לקחת אותן מהם.

ההצעה עברה פה אחד.

בתוך כל ספורט הקיטור הלאומי, לפעמים אנחנו נוטים לשכוח את כל מה שטוב פה. חלק מתפקידי הוא להזכיר לנו בדיוק את זה, אז השבוע נאמתי על כך בועידת הנשיא. 

זה מה שאמרתי לקהל:

כשאנחנו שואלים את עצמנו מהו הדבר האחד שמבדיל בין חברות אנושיות מצליחות לחברות שאינן מצליחות, התשובה היא: היכולת להשתנות.

חברות מצליחות יודעות להשתנות ולהסתגל לשינויים סביבן. הן יודעות לעשות את המעבר. השבטים שלא עברו מעידן האבן לעידן הברזל – נעלמו מן הזכרון; החברות שלא עשו את המעבר מכלכלה חקלאית לחברה תעשייתית – קרסו; מדינות שלא עשו את המעבר מהחברה התעשייתית לחברה הגלובלית של ההיי-טק והרשתות החברתיות – נותרו מאחור.

לישראל יש את היכולת הזאת. להשתנות בדרך לא אלימה. יש לנו את היכולת להמציא את עצמנו בכל פעם מחדש. עשינו את זה ב-1948, כשקומץ פליטי שואה הפכו לאומה של לוחמים שהקימו מדינה; עשינו את זה בשנות החמישים ושוב פעם בשנות התשעים כשמיליוני עולים הציפו את ישראל ושינו את הדמוגרפיה שלה כמעט בבת אחת; עשינו את זה במעבר מאומת התלמוד לאומת הקיבוץ, מאומת הקיבוץ לאומת ההשכלה, ומאומת ההשכלה לאומת הסטרט-אפ.

את החלק הזה – האחרון – עשינו טוב במיוחד. יש משהו ב-DNA הישראלי, או  למעשה בביוגרפיה של העם היהודי, שמתאים במיוחד לעידן הידע. הזכרון היהודי הקולקטיבי, שנוצר ושוכלל במאות רבות של שנים של לימודי תלמוד ותורה, מסתכל על אוטוסטרדת המידע, והכל נראה לו מוכר: הלינקים בין נושא לנושא, התפיסה האינטואיטיבית של ה-DATA, היכולת לחפור עוד ועוד באותו מקום ולמצוא בתוכו שוב ושוב דברים חדשים. הידע הוא נזיל ומשתנה ונמחק ונכתב מחדש ללא הרף.  ידידי פרופ' מנואל טרכטנברג מכנה את זה וו-ז'-דו - ההיפך מדז'ה-וו - כלומר היכולת להסתכל על משהו ולראות בו את הדברים שאיש לפניך לא ראה קודם.

כשזה קיים ביסודות שלך, כשאתה יודע להשתנות, הקשיים שאתה חווה הם רק תקלות קלות. בעולם שהופך להיות יותר ויותר תחרותי, יותר ויותר שטוח וגלובלי, אנחנו יודעים על עצמנו את מה שאחרים אינם יודעים: שלא משנה מה יקרה, לא משנה מה יהיו הנסיבות, אנחנו נדע למצות מהן את המיטב. בכל פעם שתעמוד בפנינו בעיה, אנחנו נדע – כמעט באופן אינסטינקטיבי – איך להפוך אותה להזדמנות.

ובשנתיים הקרובות אנחנו הולכים להשתנות. שוב.

המהלך הגדול שאנחנו עושים כדי לגרום לציבור החרדי להכנס לשוק העבודה נתפס היום כפתרון של בעיה, או כמהלך חברתי, אבל הוא קודם כל הזדמנות כלכלית גדולה. הצעירים החרדים הקדישו את חייהם לידע ולמידע, הם יודעים לחשוב והם יודעים לחקור, ואם אנחנו רוצים ליצור פה כלכלה המבוססת על חדשנות ויצירתיות, הכניסה שלהם לשוק העבודה היא זריקת מרץ שאפשר להשוות אותה רק למה שקרה ב-1991, כשלמעלה ממיליון עולים משכילים וחרוצים הגיעו הנה מבריה"מ לשעבר והרימו לשמיים את הכלכלה הישראלית. העוצמה והגמישות האינטלקטואלית של הצעירים החרדים, כשהיא משולבת בחדשנות וביכולת של המשק הישראלי, הולכים לשנות, שוב, את החברה הישראלית.

המהלך הגדול הנוסף שהפעלנו - הפחתת הריכוזיות במשק הישראלי - גם הוא נתפס  כפתרון של בעיה, אבל הוא לוקח משק שהסתאב, שהתאבן, ומחזיר לו את הגמישות שלו. בהמשך לכך, הצעדים שאנחנו עושים כדי לשפר את התחרותיות במשק – הרפורמות בתחומים של התעופה האזרחית, הרכב, המזון, התקינה – הם דרמטיים, אבל הסיבה היחידה לכך שהם דרמטיים, היא שכל אזרח ישראלי, בין אם הוא תומך במהלכים האלה או לא, יודע שהם יקרו. הם יקרו, כי זו הדרך בה אנחנו עושים דברים, מפני שיכולתנו להשתנות היא הקבוע היחיד בחברה הישראלית.

ולפיכך יקרה גם המהלך הגדול הנוסף שאנחנו עושים כדי להמשיך להביא לארץ חברות בינלאומיות גדולות כמו אינטל וסיסקו, ובמקביל להמשיך לתמוך בסטרט-אפים ישראליים דרך המדען הראשי  ודרך משרד הכלכלה, כדי ליצור פה את "ווייז" החדשה ואת צ'ק-פוינט החדשה. המהלך הזה מצטרף למהלכים שאנחנו עושים מול מדינות כמו סין, הודו וברזיל. אנחנו לא לבד בעולם, והיכולת שלנו להשתנות היא חיונית במיוחד מול עולם דינמי, שגם הוא משתנה כל הזמן.

בחודשים האחרונים, בפעם הראשונה אחרי מיתון ארוך, העולם משתנה לטובה.

ארצות הברית, אחותנו הגדולה, נחלצת  מהמשבר, הצמיחה משתפרת, והשווקים שלה מתאוששים. ה'בום' במזרח אינו נראה כאילו הוא הולך להיעצר, ואפילו אירופה מתחילה להתאושש. אחת הנהנות הראשונות מכך, אם לא ה-ראשונה, היא ישראל. העובדה ששמרנו, תוך כדי המשבר העולמי, על משק בצמיחה גבוהה, המבוסס על חדשנות, עם אבטלה בשיעור שהוא מהנמוכים בעולם המערבי, מעמידה אותנו בעמדת זינוק שכמעט אין שני לה עכשיו כשהמגמה הגלובלית משתנה.

שלשום ישבתי עם שר הטכנולוגיה ההודי והסכמנו על הקמת קרן מו"פ משותפת. נפגשתי גם עם ג'ון צ'יימברס יו"ר סיסקו – אחת החברות המובילות בעולם בתחום טכנולוגיית המידע – ודיברנו על כך שהוא רוצה להרחיב את אופרציית המו"פ המצליחה שיש להם פה, ועל כך שהוא רכש לא מזמן חברה ישראלית בחמישה מיליארד דולר ועכשיו מחפש כאן שותפויות נוספות. אחר כך נפגשתי עם משלחת של 30 מאנשי העסקים הגדולים ביותר של סין שמחפשים הזדמנויות השקעה כאן ואז עם יו"ר סימנס, הענקית הגרמנית, ש... מחפש להרחיב פה את עסקיו.

מסוחרר במקצת שאלתי את ותיקי האוצר, זה תמיד ככה? והם אמרו לי, ממש לא. גם אנחנו לא רגילים לזה, אבל לאנשים האלה יש את האנליסטים הטובים בעולם והם אומרים להם, "סעו לישראל, קורה שם משהו טוב."

הם פה, מפני שהם יודעים שאם העולם משתנה, הוא משתנה על בסיס של יזמות, חדשנות, ויצירתיתות. ולפיכך כדאי להם להיות במקום היחיד שהוכיח – פעם אחרי פעם – שהוא יודע מתי להשתנות, איך להשתנות, ומה לשנות.

אל תחמיצו את ההזדמנות הזו. בואו לשנות אתנו. 

כתבות נוספות שיעניינו אותך

תגובת יו״ר יש עתיד-תלם להקמת ממשלת נתניהו החמישית

נאשם בפלילים לא יכול למנות מפכ״ל, למנות פרקליט מדינה, למנות יועץ משפטי לממשלה, למנות את השופטים שידונו בעניינו. זו רשימת הדרישות של ביבי. אלה שנכנעו לה הם לא דון קישוט, הם קישוט, מקשטים לביבי את הממשלה. שרים מספר 32, 33, 34 בממשלת הכניעה.

המשך לקריאה

הפגנת הדגלים השחורים בכיכר רבין

נאשם בפלילים לא יכול למנות מפכ״ל, למנות פרקליט מדינה, למנות יועץ משפטי לממשלה, למנות את השופטים שידונו בעניינו. זו רשימת הדרישות של ביבי. אלה שנכנעו לה הם לא דון קישוט, הם קישוט, מקשטים לביבי את הממשלה. שרים מספר 32, 33, 34 בממשלת הכניעה.

המשך לקריאה

הפגנת העצמאים בירושלים

יו״ר יש עתיד-תל״ם, יאיר לפיד: באתי לתמוך הבוקר בהפגנת ארגוני העצמאים מול הכנסת. הם לא שמרו על 2 מטר מרחק, אבל בשביל העצמאים אני מוכן לקחת את הסיכון. הם כועסים, הם צועקים, הם צודקים.

המשך לקריאה

אנחנו נעמוד בזה

הקורונה לא תכניע אותנו, כי אי אפשר להכניע אותנו. ניסו לא פעם. תמיד עמדנו בזה. התפקיד שלנו הוא להזכיר לישראלים שאותם דברים שמפחידים אותנו - גם יכולים לעורר בנו השראה. לזכור שתמיד יש לנו ברירה: להתייצב מול זה ביחד, או ליפול כל אחד לחוד. אנחנו בוחרים להלחם במגיפה ביחד. יהודים וערבים, חרדים וחילונים, קואליציה ואופוזיציה. הקורונה לא מבדילה בינינו. במאבק נגדה גם אנחנו לא נבדיל בינינו.

המשך לקריאה

תוכנית יש עתיד-תל"ם לחילוץ הכלכלה הישראלית

ח״כ לפיד: ״זו תכנית דו שלבית לחילוץ מיידי של הכלכלה מהקפאון, הצלת העסקים הקטנים והבינוניים שנזנחו בידי הממשלה וסיוע לחברות גדולות״.

המשך לקריאה

כמה עולה מצפון?

הנה מה שאמר אתמול בראיון שר הבטחון כששאלו אותו על האפשרות שתקום ממשלה של יותר מ-30 שרים: "צריך לחלק עוד תיקים. זה לא יפה, אבל זו המציאות הפוליטית. אם זה קונה עוד שנה או שנתיים, מוטב שכך. מוטב שיהיו לנו כמה שרים בלי תיק אם זה יקנה לנו עוד שנתיים של יציבות."

המשך לקריאה

ברוכה הבאה ח״כ ע'דיר כמאל מריח

יו״ר יש עתיד, ח״כ יאיר לפיד:
״גאה ומאושר לקבל אלינו את ח"כ ע'דיר כמאל מריח. גאה בה שלא ויתרה על ערכיה תמורת שום תפקיד בעולם. נלחם ביחד איתה לטובת כל אזרחי ישראל. ברוכה הבאה״.

המשך לקריאה

ח"כ לפיד לבוחרי הליכוד: "פעם בעשרים שנה מותר לכם להצביע אחרת"


יו"ר יש עתיד ומספר 2 בכחול לבן, התייחס בכנס מנהיגים שערך עיתון "מעריב" לבחירות הקרובות, להחלטה להגיש נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כתב אישום ולתוכניות של כחול לבן אם היא תקים את הממשלה הבאה.

לפיד פנה למצביעי הליכוד: "אנחנו צריכים את הקול שלכם – פעם אחת. פעם אחת, כדי לצאת מהבוץ. זו הדרך היחידה. אתם עדיין תהיו אנשי המחנה הלאומי. כחול לבן היא מפלגה לאומית. פטריוטית, ציונית, בטחוניסטית. מפלגה ליברלית שמאמינה בחופש דת, אבל עם כבוד ואהבה למסורת ישראל. פעם בעשרים שנה מותר לכם לבחור בפתק אחר".

לפיד הוסיף: "הגיע הזמן לשינוי. הגיע הזמן שהממשלה תעסוק במה שעוסקת ממשלה: בבריאות, בכלכלה, בבטחון, בחינוך. אנחנו צריכים סדר עדיפויות לאומי חדש שבו האזרחים זה מה שחשוב, לא הפוליטיקאים. את השינוי הזה נצטרך לעשות בקלפי".

 

המשך לקריאה

ח"כ לפיד בכנס מיתווים: "אנחנו זקוקים לשלטון ישראלי חדש שלא פוחד לשנות את העתיד"


יו"ר מפלגת "יש עתיד" ומספר 2 בכחול לבן, ח"כ יאיר לפיד, נאם בכנס מיתווים בנושא הערכת מצב שנתית של מדיניות החוץ האזורית של ישראל והתייחס לסוגיות הבועורות בחברה הישראלית.

ח"כ לפיד: "הממשלה היוצאת ויתרה על הנסיון לספר את הסיפור של ישראל. מי שלא הודיע מראש שהוא בצד שלנו, מתעלמים ממנו. התוצאה היא שישראל פועלת היום בלי שהגדירה לעצמה מטרות. אנחנו זקוקים לשלטון ישראלי חדש. שמכיר במה שהיה, מנתח נכון את מה שקורה, ולא פוחד לשנות את העתיד".

המשך לקריאה

ח"כ לפיד בכנס ELNET בפאריס: "אנחנו ביחד, מפני שהיהודים גמרו לפחד"


חבר הכנסת יאיר לפיד נאם בכנס  ELNET - Facing Security Challenges: European and Israeli Perspectives והעביר מסר לאנטישמיים ברחבי העולם.

"האנטישמיות לעולם אינה מודה במה שהיא באמת: שנאת זרים. אנחנו לא נשתוק להם. אנחנו לא מתכוונים לנסות לפייס אותם. אנחנו פה ביחד, מפני שהיהודים גמרו לפחד. אנחנו נלחם בחזרה. בזירה המשפטית, בזירה התקשורתית, אם צריך להפעיל כוח – מדינת ישראל יודעת לעשות גם את זה".

המשך לקריאה

מצא את מטה השטח הקרוב אליך